פסח עיר-שי: חלוץ טיפוגרפי מברגן-בלזן

פסח עיר-שי (אישטוון אירשאי) Irsai István

6.10.1896-31.7.1968

נמנה עם הגרפיקאים המובילים בארץ. יצר סגנון עיצוב מודרני חדשני, תרם רבות לגרפיקה הארץ-ישראלית בראשיתה ועיצב את גופן האות העברית המודרנית "חיים". בין היתר עיצב כרזות של הנהגת היישוב ומוסדות המדינה, סמלילים של חברות, כרזות פרסומת ותעמולה ועוד.

עיר-שי נולד בשם אישטוון אירשאי בשנת 1896 בעיר בודפשט שבהונגריה, בנם של הרמינה (לבית נוימן) ואדולף אירשאי. שירת כקצין זוטר בצבא האוסטרו-הונגרי. על שירותו במלחמת העולם הראשונה קיבל בשנת 1918 את עיטור הגבורה וארבע מדליות צבאיות. למד אדריכלות באוניברסיטה הטכנית של בודפשט. לאחר סיום לימודיו עבד כמעצב גרפי. בהיותו פעיל בארגונים ציוניים, שילב את מומחיותו הטיפוגרפית עם לימוד השפה העברית ויצר גופן חדיש ומודרני, כיוון שלא היה בנמצא גופן עברי לשימושים גרפיים ככרזות וכותרות עיתונים. הגופן, שנקרא "חיים", עוצב בהשפעת סוגי הכתב החדשים של אותה התקופה, שאופיינו באותיות פשוטות וחסרות תגים (סַן-סֶרִיף), ותאמו את אסכולת הבאוהאוס. חשיבותו של הגופן היא בכך שהיה הגופן העברי הראשון שהציג את האות העברית בקוויה הבסיסיים בלבד, ללא עיטורים נוספים, תוך שימוש בקווים ישרים ובצורות הגאומטריות הפשוטות ביותר האפשריות. עיצוב זה נתפס כחדשני כיוון שהיווה ניגוד לסגנונות עיצוב האות שהתבססו על הכתב המסורתי והתנ"כי, כדוגמת כתב סת"ם. חידוש נוסף בעיצוב הגופן הוא בכך שעובי הקווים האופקיים והאנכיים ברוב האותיות זהה. עיר-שי הותקף על חדשנותו, אך שאב עידוד מחיים נחמן ביאליק, ועל כן קרא לגופן על שמו.

בשנת 1925 נישא לאורלי לפקוביץ, והיה אב לרוברט ומריאנה. לאחר פטירתה נישא בשנת 1961 להִילדֶה שטיין.

ב-1925 עלה עיר-שי לארץ ישראל. בארץ עיצב עבודות גרפיות, כותרות עיתונים וכרזות שבלטו ברחובות תל אביב עם אותיות "חיים" המקוריות. הטיפוגרף יאן לוויט, שביקר בארץ ישראל ב-1929, הכליל את האות בקובץ טיפוגרפי פרי עטו, ועל כן היא רשומה במקרים רבים על שמו של לוויט. יחד עם אביגדור המאירי ואליעזר דונת היה עיר-שי שותף לייסוד התיאטרון הסאטירי העברי הראשון "הקומקום", וצייר את כל כרזותיו. בתוך כך עִיברֵת את שמו ל"עיר-שי".

ב-1929 שב עיר-שי להונגריה והיה לאחד המעצבים החשובים בתנועה המודרניסטית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותר בבודפשט וסבל את אֵימֵי שואת יהודי הונגריה. עיר-שי הוא מניצולי "רכבת קסטנר". כמו כל ניצולי הרכבת היה כלוא במחנה הריכוז ברגן-בלזן, שם צייר ממראות המחנה; הציורים נמצאים בארכיון בית לוחמי הגטאות שבקיבוץ לוחמי הגטאות. [הערת אריה אולבסקי, יו"ר הארגון: במירשם אסירי המחנה (2011) מופיעים:  אירשאי סטפן, יליד בודפסט 6.10.1896; אירשאי רוברט (בנו), יליד בודפסט 21.6.1931; אירשאי מריאן (בתו), ילידת בודפסט 18.3.1936.

ברשימה המקורית של רכבת קסטנר מופיעה גם אירשאי-לפקוביץ אראנקה (אשתו), ילידת בודפסט 2.10.1899.  תאריך הולדתה של מריאן שם הוא 18.9.1936. פסח ואשתו מוספרו 652-653, ומריאן ורוברט 653-654]. הנה הקישור: קסטנר

בשנת 1945 עלה שנית לארץ ישראל והתיישב בתל-אביב, המשיך בעבודתו כגרפיקאי וכתב מאמרים על טיפוגרפיה ועיצוב.

בשנת 1952 זכה עיר-שי בתחרות האו"ם לציור בול זכויות האדם. [הערת אריה אולבסקי, יו"ר הארגון: זכיתי לערוך בשעתו את קטלוג בולי ישראל, אך לצערנו לא נמצא אף בול של עיר-שי בין בולי השירות הבולאי בדואר ישראל].

נפטר בשנת 1968 ונקבר בבית העלמין "הדרום".

בינואר 2026 נפתחה במוזיאון ישראל, ירושלים, התערוכה "כרזות ואות: מלאכת העיצוב של פסח עיר-שי״ (אוצר: רמי טריף), ובה מוצג לראשונה בארץ מבחר מיצירתו. [על בסיס ויקיפדיה]

התערוכה תימשך עד 6 ביוני 2026 בביתן לעיצוב, מוזיאון ישראל, ירושלים. הנה קישור לתערוכה באתר המוזיאון.

היכנסו לאלבום שלו באתר שלנו.

וזה קישור למאמר בעיתון 2014-6-25 הארץ משנת 2014.