תערוכות הזוועה: התערוכות הראשונות על הכיבוש הנאצי באירופה 1945-1948
On Displaying Violence: First Exhibitions on the Nazi Occupation in Europe, 1945-1948
English follows
ההיסטוריה חוזרת, זה בדוק
אריה אולבסקי, יו"ר הארגון
הוזמנתי לפתיחה של תערוכה במוזיאון ההיסטוריה הגרמנית בברלין. התערוכה, בשם "תערוכות הזוועה: תערוכות ראשונות על הכיבוש הנאצי באירופה, 1945-1948", מתעדת תערוכות שהוצגו כבר החל מ-1 במאי 1945 – רק שבועיים לאחר שחרור ברגן-בלזן – בארבע מדינות בעולם: בריטניה, צרפת, פולין וצ'כוסלובקיה, וחשפו לעין הציבורית במערב את זוועות המלחמה. התורים בלונדון, פריז, וורשה והעיר ליברץ בצ'כיה היו ארוכים מאוד. הציבור בעולם נחשף – טרם עידן המדיה הטלויזיונית ההמונית באירופה – לאימה שהטיל המשטר הנאצי.
שנתיים לאחר השחרור, ביולי 1947, נפתחה תערוכה ענקית באותו נושא ב…ברגן-בלזן. "דרכנו אל החופש" היה שם התערוכה, שאבי רפאל אולבסקי ז"ל, היה האוצר הראשי שלה. היא נפתחה בסמוך לקונגרס השני של שארית הפליטה באיזור הבריטי, ולמעשה הציגה בגאווה את החיים המשוקמים במחנה העקורים, לצד תמונות קשות מן העבר הטרי של יהודים באירופה וקריאה לפתיחת שערי ארץ ישראל המנדטורית לעלייה חופשית.
ה"מדינה" החמישית בתערוכה בברלין 2025 הייתה התערוכה מברגן-בלזן. לא סתם החליטו אוצרי התערוכה לצרף את ברגן-בלזן לרשימת המדינות, כי המקום שתפסה "המדינה היהודית הזמנית" ממחנה העקורים הזה בתודעה של המערב היה ענק, אפילו יותר מהחשיבות שייחסו לו בעבר – ואולי עדיין מייחסים לו כיום – בישראל. חלקי הצנוע בתערוכה זו הוא ראיון וידיאו שלי בעברית שמוקרן בחלק התערוכה על ברגן-בלזן. אני עד הראייה היחיד שזכה להכיר את שני האוצרים של התערוכה מבלזן ואף ראה חלקים מסויימים שלה בארץ.
אז, ביולי 1947, על פני שטח של אלף מ"ר (!), באולם הענק של ה"רונד האוז" (הבית העגול), ששימש בעבר כמועדון וחדר אוכל לקצינים נאציים, נפרסה תערוכה ציונית ויהודית ובה יותר משלושת אלפים פריטים.
על התערוכה שלנו פרסמנו כבר בעבר. המומחית בנושא זה היא קטיה זייבולד, אוצרת ארכיון מרכז התיעוד בברגן-בלזן. היא כתבה מספר מאמרים אודות החשיבות של התערוכה בשעתה. שמחתי לפגוש אותה עכשיו בברלין.
הייתה עובדה אחת שבלטה עבורי: לתערוכה ההיא בברגן-בלזן הוזמנו 150 אנשים "מבחוץ", מכל העולם. מי שלא הגיעו היו אנשי המימשל הצבאי הבריטי באיזור הכיבוש הבריטי. היעדרותם נבעה מכך שהקבינט הבריטי בלונדון "לא הכיר רשמית" בוועד היהודי המרכזי שניהל את החיים במחנה העקורים הזה. האנטישמיות והאנטי ציונות ששררו בממשלה הבריטית מנעו מחבריה לראות את המציאות, ובדיעבד את העתיד הקרוב.
אני משווה את העובדה המגונה הזו להחלטתם של מנכ"לית קרן אתרי הזיכרון בנידרזקסן, שאתר ברגן-בלזן נכלל לצערנו בה, ולשותפיה בממשלת נידרזקסן ובהנהלת הקרן. ההחלטה המוזרה שלא להכיר בארגון שארית הפליטה ברגן-בלזן בישראל כמייצג הבלעדי של קהילת בלזן – הניצולים והניצולות, ובני משפחותיהם בני דור שני, שלישי ורביעי. בוודאי אחרי טבח 7 באוקטובר 2023! איזה עיוורון היסטורי! איזו החלטה אומללה! אילו תוצאות מטופשות יש להחלטה זו!
ההחלטה המגונה הזו גרמה לכך שהרצון הטוב שלנו לשיתוף פעולה נתקבל בדחייה מלווה בשקרים ותרגילים מכוערים. האם היה מעורב כאן אגו טריפ גרמני? אולי חלילה סנונית ראשונה של אנטי ישראליות, אנטי ציונות ואולי אנטישמיות נסתרת לכאורה?
ואלה האנשים האחראים על ברגן-בלזן. לא להאמין. 78 שנה של אחוות המטרה ושיתוף פעולה ירדו לטימיון בגלל אחת הסיבות שהוזכרו למעלה. עיוורון, פחד ואולי שנאה, מבלי לראות את המציאות, ובדיעבד את העתיד הקרוב.
תקופת כהונתה של המנכ"לית אלקה גריגלבסקי לא מצביעה ולו על הישג אחד ראוי לשמו. התקופה הזו תיכנס להיסטוריה של ברגן-בלזן לדראון עולם. היא יכולה להתגאות בניצחון טיפשי זמני, ואילו אנחנו נמשיך לחיות עם ברגן-בלזן בליבנו.
===================================
לשמחתי הושבתי בסמוך לנשיא גרמניה לשעבר יואכים גאוק ולנשיא המוזיאון הגרמני להיסטוריה פרופ' רפאל גרוס, שאיתו גם החלפתי כמה מילים אישיות. אני ממליץ לכל מי שמגיע לברלין להקדיש זמן לתערוכה הזו.
תודות חמות מגיעות לאוצרת הראשית אגאתה פייטראסיק, למתאמת אנֶטֶה וולף, למתרגם ניקולאס יאנטיאן ולידידי האוצֵר ניקלאס קרקלר.
הנה קישור לתערוכה בברלין: https://www.dhm.de/en/exhibitions/on-displaying-violence-first-exhibitions-on-the-nazi-occupation-in-europe-1945-1948/
אני שמח להציג כאן את נאומו של נשיא גרמניה לשעבר, יואכים גאוק: 2025-5-23 נאום נשיא גרמניה לשעבר יואכים גאוק
History repeats itself, it's true
I was recently invited to the opening of an exhibition at the German Historical Museum in Berlin. The exhibition, called "On Displaying Violence: First Exhibition on the Nazi Occupation in Europe, 1945-1948", documents exhibitions that were presented starting on May 1, 1945 – just two weeks after the liberation of Bergen-Belsen – in four countries around the world: Britain, France, Poland and Czechoslovakia, and exposed the horrors of war to the Western public. The lines in London, Paris, Warsaw and Liberec were very long. The public around the world was exposed – before the era of mass television media in Europe – to the horror inflicted by the Nazi regime.
Two years after the liberation, in July 1947, a huge exhibition on the same topic opened in Bergen-Belsen. "Our Path to Freedom" was the name of the exhibition, of which my late father Rafael Olewski, was the chief curator. It opened for the second congress of She'erit HaPleita in the British zone, and in fact proudly presented the reconstructed life in the DP camp, alongside difficult images from the recent past of Jews in Europe and a call to open the gates of Mandatory Israel to free immigration.
So, the fifth "country" in the 2025 Berlin exhibition was the exhibition from Bergen-Belsen. It was not for nothing that the curators of the exhibition decided to include Bergen-Belsen in the list of countries, because the place of the "temporary Jewish state" from this DP camp in the consciousness of the West was enormous, even more than the importance attributed to it in the past – and perhaps still attributed to it today – in Israel. My humble contribution to this exhibition is a video interview of mine in Hebrew that is screened in the section of the exhibition on Bergen-Belsen. I am the only eyewitness who was privileged to meet the two curators of the 1947 exhibition and even saw certain parts of it in Israel.
Then, in July 1947, over an area of one thousand square meters (!), in the huge hall of the "Round House", which had previously served as a club and dining room for Nazi officers, A Zionist and Jewish exhibition was put on display, with more than three thousand items.
We have already published this exhibition in the past. The expert on this subject is Katja Seybold, curator of the Bergen-Belsen Memorial site. She wrote several articles about the importance of the exhibition at the time. I was happy to meet her now in Berlin.
There was one fact that stood out to me: 150 people "from outside", from all over the world, were invited to that exhibition in Bergen-Belsen. Those who did not come were members of the British military administration in the British occupation zone. Their absence was because the British cabinet in London "did not officially recognize" the Central Jewish Committee that managed life in this DP camp. The anti-Semitism and anti-Zionism that prevailed in the British government prevented its members from seeing reality, and in retrospect, the near future.
I compare this despicable fact to the decision of the CEO of the Lower Saxony Memorial Sites Foundation, which unfortunately includes the Bergen-Belsen site, and her collaborators in the Lower Saxony government and the foundation's management. The despicable decision not to recognize the Bergen-Belsen Survivors Organization in Israel as the sole representative of the Belsen community – the survivors and their second, third and fourth generation families. Certainly after the massacre of October 7, 2023! What historical blindness! What an unfortunate decision! What stupid consequences this decision has!
This strange decision has caused our good will for cooperation to be met with rejection accompanied by lies and ugly tricks. Was a German ego trip involved here? Perhaps, God forbid, the first swallow of anti-Israelism, anti-Zionism or perhaps allegedly a hidden anti-Semitism?
These are the people responsible for Bergen-Belsen. Unbelievable. 78 years of brotherhood of purpose and cooperation have gone to waste for one of the reasons mentioned above. Blindness, fear and perhaps hatred, without seeing reality, and in retrospect the near future.
The term of office of Director General Elke Gryglewski does not indicate a single achievement worthy of the name. This period will go down in the history of Bergen-Belsen in disgrace. She can be proud of a temporary, foolish victory, while we continue to live with Bergen-Belsen in our hearts.
I was fortunate to be seated next to former German President Joachim Gauck and the President of the German Historical Museum, Prof. Raphael Gross, with whom I also exchanged a few personal words. I recommend that anyone coming to Berlin make time for this exhibition.
Warm thanks go to the chief curator Dr. Agata Pietrasik, the coordinator Annette Wolf, the translator Nicholaus Yantian and my friend curator Niklas Krekeler.
Here is the link to the Berlin exhibition: https://www.dhm.de/en/exhibitions/on-displaying-violence-first-exhibitions-on-the-nazi-occupation-in-europe-1945-1948/
Here is the speech by the former president of Germeny, Joachim Gauck, courtesy of his office: Speech by former Federal President Joachim Gauck
Arie Olewski, Chairman
Irgun Sh'erit Hapleta Bergen-Belsen Israel
Organization of Bergen-Belsen survivors in Israel