תולדות יער בלזן בישראל Belsen forest in Israel
תולדות יער בלזן
תחקיר: אריה אולבסקי, יו"ר הארגון
תחילתו של יער בלזן הייתה כבר במחנה העקורים ברגן-בלזן. הניצולים, שנאבקו לחזור לחיים חדשים, ולמרות קשיי היומיום, קיבלו החלטה מרגשת לאסוף כספים כדי לטעת בעתיד עצים בארץ-ישראל, אז פלסטינה הבריטית.
כל איש תרם מכספו הדל כפי יכולתו ולפי רצונו, וההתרמה נמשכה עד לתאריך 1.6.1947.
הניצולים, שהעניקו מקרב-לב מכספם הדל, לא שיערו כי קק"ל תנהג בכספים אלה ברוחב-לב ולאו דווקא למטרות של נטיעת עצים בארץ-ישראל. נהפוך הוא: בדו"ח המצורף כאן חולקו 5965 דולרים מתוך 6651 דולרים, כלומר 89 אחוזים!!
לאחר שהניצולים הגיעו לישראל והקימו את ארגון שארית הפליטה מהאזור הבריטי ברגן-בלזן בגרמניה, ניהל הארגון החל משנת 1954 התכתבות עם הקרן-הקיימת-לישראל בדבר נטיעת יער בלזן.
בתאריך 20.1.1955 הודיעה הלשכה המרכזית של הקק"ל לארגון, כי היא תיטע עשרים אלף עצים ב"יער הקדושים" על שם קדושי ברגן-בלזן, ואלה ימומנו מהכספים שנאספו בזמנו למטרה זו במחנה העקורים ברגן-בלזן.
הארגון הדפיס הזמנה מיוחדת ומרגשת. את הציור אני מייחס למְאַיֵיר בֶּרל פְרִידלֶר, שעסק בכך עוד במחנה העקורים.
בהזמנה מופיעה ההקדשה הבאה, והאות הראשונה בכל שורה מצטרפת לשם יער בלזן:
יזכור אל
יזכור דורנו והבאים אחריו
עִנוֵיי עמו, השמדת בניו
רוכז במחנות בידי הנאצים מרצחיו
*
ביער קדושים יפרחו עצי עבות
לשם עולם! יעירו נצחים:
זכר ברגן-בלזן, עת רבבות
נפחו נשמותיהם – מצאו קברים
את הטקסט אני מייחס לדב זֶלמנוביץ' שהיה מומחה לכתיבת מליצות וכדומה.
היער ניטע ביער אשתאול בסמוך לירושלים, והטקס, שאותו הפיק יו"ר הארגון דאז, רפאל אולבסקי, נערך ביום ראשון ב' אייר תשט"ו [התאריך העברי של שחרור בלזן] 24 באפריל 1955 בשעה 10:00.
במעמד המכובד נכחו יוסף רוזנזפט, הנהלת הארגון, חברות וחברים, הבריגדיר-גנרל גלין-יוז ורעייתו תֶּלמה, נציגי ממשלה, הרבנות הראשית לישראל, הסוכנות היהודית לא"י, קק"ל, הקונגרס היהודי העולמי, החטיבה היהודית הלוחמת [הבריגדה היהודית], משלחת הקהילות היהודיות בגרמניה ועוד.
התוכנית כללה הקראת "אל מלא רחמים", הנפת דגל הארגון ודגל ישראל, גילוי מצבת השיש שכוסתה בדגל ישראל, דברי ברכות ונטיעות.
את העץ הראשון נטעה תֶּלמה, רעייתו של בריגדיר גלין-יוז. היא הוציאה מארנקה מטבע אנגלי עם תמונתה המוטבעת של אליזבט מלכת אנגליה, וטמנה אותו ליד שורשי העץ. היא הסבירה כי זהו מנהג בריטי של סימן הצלחה לעץ.
הטקס המרגש זכה לחשיפה רבה בעיתונות.
החל משנת תשי"ט ניטעו ביער עצים ע"י הארגון לזכר אישים משארית הפליטה וכן על שמות ידידי הארגון בעולם.
בכניסה ליער קידמה את המבקרים מצבת האבן הטבעית עם הכיתוב "יער בלזן".
כך כתב א"ש שטיין על מפעלות הארגון ונטיעת יער בלזן: "ארגון שארית הפּליטה הוא, דומה, מהפעילים והעירניים בארץ – למן הטיפול בהשגת הפיצויים לחבריו שהוא, כמובן, טיפול אישי-אנושי, הושטת סעד ותמיכה, קופת גמילות חסדים, טיפוח קשרים עם החברים ועם מוסדות וארגונים וידידים, אף עזרה לסטודנטים ועד להנצחה לצורותיה. שנה-שנה, מתכנסים הם, מתייחדים הם באזכרות עם זכר המושמדים, במועד זה ניטע "יער ברגן-בלזן" בהרי ירושלים, ועולים לרגל ל"פינת בלזן" אשר במרתף השואה ולתפילה במקום."
במהלך השנים ובשל נזקי מזג האוויר, שריפות יער, וונדליזם של מטיילים ובלאי טבעי, נפגעה אבן ההנצחה המקורית.
כדי להתגבר על הנזק לשלטי ההוקרה, מדיניות קרן קיימת בשנים האחרונות עודכנה: ריכוז השלטים בקיר אחד מרכזי לכבוד התורמים – כל שלטי ההנצחה, ההתרמה וההוקרה מרוכזים כך שהקיר יהיה נגיש לתורמים ובני משפחותיהם וכדי שקרן קיימת תגן בקלות על השלטים מנזקים.
באפריל 2022 פניתי, אז כסגן יו"ר הארגון, אל הקרן הקיימת בבקשה לחדש את הטקס במקום המקורי.
קק"ל הודיעה כי יער בלזן המקורי נפגע בשריפה האחרונה וכי הוא שוקם במסגרת הכללית של יער הקדושים.
לאחר לחץ נוסף, הובהר כי מצבת האבן של הארגון חודשה ואף נצבעה, ונכללה בחידוש השלטים אשר ניזוקו בשריפה, או היו בתחום יער הקדושים, בשריפה האחרונה.
מאז בחירתה של יוכי ריץ-אולבסקי [ז"ל] ליו"ר הארגון והחל מאפריל 2023, הארגון מתכנס בכל יום שחרור במקום ירוק ואהוב זה לטקסים מרגשים ובעלי תוכן.